27 באפריל 2008
הנשים שבחבריי הגיבו בהתעלמות מפלילה, ולגברים פחדתי להראות. היגיון מוזר יש לי, לשגר את זה דווקא לכאן… את הסתיו כבר האשימו ב"מחדלים". אז אני מאשימה את האביב בפוסט הזה. * תיראה, זה אפשרי – חיוך של דלת פותחת וסוגרת ממלכה ואילו הייתי מתפללת הייתי מתפללת בשבילך הפגישה נחגגה בזמן הפרידה ושתיהן נבראו בשוגג הכאב הוא מזכרתי היחידה והוא כבר מתפוגג רוב ההברקות באות מטעויות כל התינוקות נולדו מתוך התכווצויות חשבתי שלחיצת עכבר חזקה תזרז את בוא ההודעה ובינתיים עיר […]




