לך, תתיילד איתה ארון האלבומים הילדי מתחדש. רגע לפני הקורונה יצאו בישראל האלבומים לילדים "יוני ג'ירף" – של יוני רכטר, ו"מצד לצד" – הפרויקט המקסים של להקת אקוט (הצמד ענבל ג'משיד וגלעד ואקנין עם שירים מקוריים במזרחית-ערבית). אל הז'אנר הדי מוזנח הזה הצטרפה לאחרונה אתי אנקרי עם האלבום "שולם לעולם". כמו קודמיו הנ"ל, גם הוא יצירה לילדים קטנים מאוד, פעוטות למעשה – וכתוצאה מכך, מתחשב בחלוקת הקשב המצומצמת שלהם באמצעות שירים קצרים (בערך שתי דקות בממוצע). האתגר: לברוא עולם שלם […]

אריק איינשטיין / "אוהב להיות בבית" אוהבים להיות עכשיו בבית? אריק איינשטיין זצ"ל אהב. עד כדי כך, שבשנת 86 הוציא ביחד עם מיקי גבריאלוב את האלבום עם השם הביתי הזה. זהו אלבום אישי במיוחד – איינשטיין כתב את המילים לשבעה מתוך עשרת שיריו. מיקי גבריאלוב העניק לחנים יפהפיים ואחראי להפקה המוזיקלית ולעיבודים החמים שמחבקים את השירים, שחצי מלהקת כוורת מנגנים אותם (יוני רכטר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר). בימים אלה של הסתגרות בדל"ת אמות, נעים לחזור אל המוזיקה הזאת, שמתחילה במעין […]

מוזיקה לשעת קורונה: שלוש המלצות למתבודדים האפוקליפטי, ההיפ־הופי והקליידוסקופי • שלוש המלצות מוזיקליות חדשות למתבודדים, למפוחדים ולמעוּדדים   תומר יוסף / "כמה נורמלי" "כמה נורמלי" – אלבום הסולו הרביעי של תומר יוסף, שאותו הוא מוציא שמונה שנים אחרי אלבומו הקודם, הוא אלבום ששולל הישארות במקום ומעודד תזוזה – טקסטואלית, צלילית וקצבית. מהלהקות המוצלחות שבהן יוסף חבר – "בלקן ביט בוקס" ו"החצר האחורית" – הוא הביא לאלבומו הפרטי רוח עדכנית מושפעת מהעולם ומהישראליות, עם חופש היפ הופי לחיבורים קהילתיים לצד התכנסות פנימית […]

הקצב אין לו סוף פתאום, באמצע הקורונה ופלונטר המבוי הסתום הפוליטי – פרצו ברזיל, ים, נינוחות מתוחכמת וזמרת על במה קטנה מוקפת בארבעה נגנים. מוצ"ש (7.3.20), מרכז ענב בתל אביב. בקהל אישה שפניה מכוסות במסכה – לא של פורים – זכתה למבטים חשדניים. על הבמה, לעומת זאת, אביגייל רוז שרה שירים של אנטוניו קרלוס ז'ובים בנוסח עברי של תלמה אליגון-רוז, אמא שלה. "אהבתנו לז'ובים", כך נקרא המופע, שזוהי הפעם השנייה שהוא מתקיים. הראשונה הייתה בפסטיבל הפסנתר האחרון. "עצוב לבד, לבד […]

יונתן הגדול האלבום "יוני ג'ירף" של יוני רכטר מיועד למי שאוהב מוזיקה מצוינת ואת השפה העברית, ולא משנה בן כמה הוא   אל תאמינו לבדיה המרהיבה, שהאלבום "יוני ג'ירף" של יוני רכטר הוא "יצירה לילדים" בהכרח. נכון שהשם מטעה, ושהתכנים מתעתעים, אבל הקִטלוג שלו כאלבום ילדים בלבד (אגב, יותר פעוטות וגילאי גן מאשר ילדי בית ספר יסודי) מחמיץ את קהל היעד האמיתי של היצירה: אוהבי מוזיקה טובה. נקודה. ובעצם, גם אוהבי השפה העברית. אז גם אם עברתם את גיל הגן, […]

נתן גושן לא מבזבז זמן. בתוך פחות מעשר שנים מאז תחילת הקריירה המוזיקלית שלו ב-2011, הוא הוציא כעת את "באתי לחלום", אלבומו השישי. מותנע בדלק ההצלחה וההערכה, שאינן מספיקות, משום שהתמדתן והישארותן לא מובטחות, גושן חובש את כובעו – סמלו המסחרי שמטשטש או מדגיש דתיות בלי להתחייב – ויוצא לדרך השירים. איך הוא שר בשיר הנושא? "אני לא יודע מה בדיוק סיפרו לכם עליי, אבל לא באתי לשחק. אני רוצה הכול עכשיו. אני לא יכול להתאפק. אולי כי זה מרגיש […]

"כשהלב שלי שבור עכשיו לרסיסים, בא לי לרקוד", מתמצתת דיקלה את שני יסודותיה באלבומה השישי, "חופשייה". מאניה-דיפרסיה אמנותית עקרונית ובו-זמנית. תהומות ואופוריה. והעוצמות האלה כובשות, ולעיתים גם מנג'סות, אבל איכשהו, גם במיאוסן הן סוחפות, כי יש בדיקלה נחישות ממוססת התנגדות. זהו אלבום שעוסק בפרידה זוגית, יותר נכון נטישה, וההשלכות השיריות מהסיטואציה רגשניות שלא במפתיע – החל מהשיר הפותח שנקרא "הו ליבי", כשב-8 מתוך 10 השירים מתמידה להופיע המילה "לב" בהטיות שונות, לרוב כבר בבית הראשון. כמו באלבומיה הקודמים כן עתה, […]

סוף שנות ה-80 ושנות ה-90. ברחובות תל אביב בוער אדם צעיר באש אשר להבותיה הן מערבולת של יצירה ותהילה. לאיש הזה קוראים שולי רנד, והוא בשיאו המקצועי כשחקן תיאטרון וקולנוע נערץ. עוברות השנים, מחליפות צעירוּת בבגרות, אך האש לא כלתה, רק החליפה צורות. הראש כבר לא גלוי, זקן מאסיבי גדל, ומלבין, אבל התשוקה והמשחק ממשיכים לרתוח, גם כשהמיקומים על רצף האמונה משתנים, ואליהם נוספת המוזיקה. מוזיאון ת"א, יום שני השבוע (3.2.20). ההופעה "תשליך" של רנד היא שילוב של משחק תיאטרלי […]

זמנך גבר "בכל דקה אפשר להרגיש את הרטט", כך שר אהוד בנאי בשיר "שכונת הדממה" החותם את אלבומו "הולך ומתקרב". ואכן, האלבום הזה רוטט מבפנים ומבחוץ, ואפילו לפני שמאזינים לו משתרר רטט  של ציפייה, כמו בכל אלבום חדש שלו, ולצדה סקרנות: איזה אהוד בנאי יתגלה הפעם? הרוקיסט? הבלוזי? הפולקי? הדתי? האוריינטלי? אבל התהיות מתפוגגות כשהשירים מושיטים ידיים זה לזה ולמאזין, מזמינים להצטרף למסע – כי עם בנאי הרי תמיד יוצאים למסע, וכבר מהשיר הראשון ברור שבנאי הפעם הוא סך כל […]

באמצע לפני עשר שנים הפציעה דניאלה ספקטור באלבום בכורה מזהיר – מוזיקלית, טקסטואלית והגשתית – שנשא את שמה. היו בו שירים יפים בטעם טוב ובטון חרישי, אם כי בעל נוכחות, בקול ענוג שמתיקותו מדוללת בפגיעוּת. עם רחש מתפעל-בצדק סביבה,  בעיקר בקרב הקהל של מוזיקת האינדי הישראלית, כולל עיתונאי המוזיקה, היא קטפה את השבחים כמו פרחים בשולי הבמות. חמש שנים אחרי אלבומה הקודם, "כל הדברים היפים באמת", ספקטור הוציאה בימים אלה את "בהתחלה" – אלבומה הרביעי. עדיין צבוע בצבעיה השקטים, נוטים […]

"אני הרופא שלך / אני אציל אותך / ניפגש אצלי כשתהיה מוכן", שר יוסי בבליקי בשיר "כשתהיה מוכן" שבאלבום "האם כבר הגעתי לפה". אז האם אתם מוכנים? כי באמת הגיע הזמן להיפגש עם בבליקי, שמונה שנים מאז אלבומו "האגרוף", ואחרי שנים של מעללים פואטיים יפהפיים שלו ושל להקתו "פונץ'" – שקמה לתחייה פעם בכמה שנים, מאז שנוסדה בתור הזהב של הרוק הישראלי של שנות ה-90 והנכיחה להיטים כמו "ונדמה שישוב", "חייל אמריקאי במיטה" ו"אני מאוהב בבחורה מבת ים". מאחר שרוב […]

הכיף והטלפיים אנחנו כבר בשנה הזו. שש שנים אחרי הקודמת. וזה אומר שלפנינו אלבום נוסף של להקת הפה והטלפיים. כי כמו שעון תלת-שנתי מוכפל, מאז שנת 1989, כבר שלושים שנה הם מוציאים אלבום פעם בשש שנים. זה חלק מהקוד שלהם. עד שיהיו בני 80. ובינתיים הם מתמידים בכך באדיקות: אסף גברון, רם אוריון ואוהד פישוף. אלבומם הנוכחי, השישי, נקרא "קו המשווה" (בהתאם לסעיף נוסף בקוד שלהם, שמצווה עליהם לתת לכל אלבום כותרת גיאוגרפית. עד כה: "בין הים והביצות", "הפה והטלפיים […]

סיכום העשור משקיף על כולם מלמעלה עומר אדם, זמר, הוא אחד מאנשי העשור של "גלובס" • פרויקט מיוחד   שימו את עומר אדם בכל מקום – והוא יספק את הסחורה המוזיקלית. מהבסיס הקונצנזואלי, לב המיינסטרים הפופי-מזרחי – יגיע לאן שיתבקש: בדואט עם שלמה ארצי הוא ישדרג את שניהם ("לא הפסקתי לחפש אותך" שכתב ארצי ושניהם הוציאו בסוף 2017). שימו אותו ב"זמר שלוש התשובות" של אלתרמן בגרסה פמיניסטית מהופכת למקור השוביניסטי, לכבוד יום האישה ב-2015 – והוא יספק ועוד איך את […]

מעוז צור בהופעה "ערן צור ודור ההמשך" בפסטיבל הג'אז ת"א הצטברו רגעים מרגשים ביחד עם נגינה מצוינת וחסר גדול "רואה אותך, את התינוק שלנו, פרי האהבה" – כך, בשיר "קיץ", נפתחה ההופעה "ערן צור ודור ההמשך" בפסטיבל הג'אז ת"א (מוזיאון ת"א, 19.12). התינוק, שצור טרם נפגש עם אמו כשהשיר נכתב, עמד לצדו על הבמה – ליאם, 18, גיטריסט, המנהל האמנותי והמעבד של השירים במופע, עם חבריו למגמת הג'אז של תלמה ילין: טוקי שטרן בפסנתר וקלידים ויהלי שמעוני המתופף. הופעה טובה […]

כמו קודמותיהן, אחיותיהן לז'אנר צמדי האחיות – האחיות יוספי והאחיות פיק, גם האחיות כרקוקלי – טלי ולירון – שרות פופ נשי קליל. גם אצלן מדובר בקולות נעימים ובשילובים יפים של שירה, שגוברים על קטעי הסולו שלהן. וכמו הדורות הקודמים, גם הכרקוקליות מספקות בקולן רחבת ריקודים מספיק רחבה כדי להכיל קהל רב. איזה קהל? של בני גילן הביולוגי והמנטלי. אחרי שהתגלו בעונה הראשונה של הריאליטי המוזיקלי "אקס פקטור ישראל" בשנת 2013, ושנתיים אחרי אלבום הבכורה שלהן ״מי אם לא את״, אלבומם […]

קול באישה, זלדה "היופי נתקע כמו סכין בלב", כתבה המשוררת זלדה, וזוהי התחושה מ"אי במערבולת, שרות זלדה" – אלבום המוקדש לשיריה, בלחנים חדשים, מפי זמרות-יוצרות. אלבום שכולו "קול אישה", היוצא בתזמון מושלם. על רקע הדרת זמרות מהופעות, כולל הסערה האחרונה – מופע ההתרמה למפעלות הרב פירר, כשסיכומי העשור בזמר העברי עדיין מהדהדים חיסרון זמרות מהם. גם בלי ההקשר העדכני זהו אלבום בוער, ולא רק מפני שזלדה היא "משוררת אש" שהבעירה היא מוטיב חשוב ביצירתה. הזמרות ביצירה הזו, בהפקתה המרשימה של […]

אם הרוקנרול הישראלי היה בית ספר, אז בתעודת סוף השנה של להקת "יום שני האחרון של אוקטובר", בכיתת אלבומם "שמיים כחולים", היה נכתב כדלהלן: "תלמידים טובים, העומדים במטלותיהם וממלאים את משימותיהם כנדרש. עולים לכיתה הבאה". לא בטוח שזו מחמאה, בוודאי כשמדובר ברוקנרול, ששואף במהותו לנתץ מסגרות. על המוזיקה של "יום שני האחרון של אוקטובר" אפשר להטביע חותמת V במרבית הפרמטרים – טכניקה, סאונד, לחנים, נגינה, שירה, הפקה ואפילו גרוב סימפתי. אז מה חסר? תעוזה. אלבום הבכורה המוערך שלהם "יופי", הסתיים […]