קול באישה – ערגה  "זהו, הגענו כמעט לשיא ההופעה", אמרה אתי אנקרי באמצע השיר "והים", אמש (רביעי) על במת אמפי שוני-זאפה. "זה השלב של השירה בציבור. כל זמרת 'מקצועית' (היא הטעימה את התואר ביהירות היתולית) חייבת לעצמה את הרגע שבו תגרום לקהל לחזור הביתה ולהגיד 'איך שרתי יפה. הייתי גדול'". כן, אין ספק שיש באנקרי גם צד קליל ומצחיק, ואחרי שהעניקה את מרבית ההופעה לטקסטים הכבדים יחסית של ר' יהודה הלוי, היא בחרה בתבונה לאזן ולחשוף גם את הקלילות. המשימה: […]

דורי בן זאב תמיד היה איש רוח – רוח נעורים, רוח שטות, רוח טובה  והרוח החיה ברוק הישראלי של שנות ה-70, ה-80 וה-90, תחילה כשדרן יצירתי ומשפיע, ובמקביל גם מנחה ("עוד להיט" בטלוויזיה), סטנדאפיסט, כותב ושר. לכן, הוצאת "מתחת לכובע" – אלבומו החדש, השביעי במספר, כמעט עשרים שנה מאז שיצא אלבום האולפן הקודם שלו, היא אירוע משמח. ואכן, בן זאב נשמע נלהב כשהוא שר – בשיר "החיוך" ממש מורגש החיוך שלו, אם כי גם בתקופות שלא כללו דיאטת אלבומים ממושכת, […]

שוב מתחילה שנה חדשה, ואיתה הזדמנויות חגיגיות לפנק את יקירינו, וגם את עצמנו, במוזיקה עברית משובחת. מה למשל? הנה כמה המלצות מובחרות. "בן אדמה", אנסמבל שם-טוב לוי ("התו השמיני") שם-טוב לוי והאנסמבל הנפלא שלו חוזרים, שלוש שנים אחרי "תחנות רוח", ומביאים איתם את "בן אדמה" – אלבום שבו עולמות שונים ממשיכים להשתלב זה בזה: ביאליק לצד ר' יהודה הלוי, אינסטרומנטליות ועושר מילולי, מודרניות ומסורתיות, מוזיקה ערבית וטנגו ארגנטינאי עם אתניות ספוגה בג'אז. הכל מתארגן בחותם המקורי, היצירתי, המורכב והעמוק של […]

קול אדיר הצהרת הכוונות נשמעה כבר בתחילת דרכו של אדיר אוחיון, בעונה החמישית של "כוכב נולד". בשירו המרשים "לצלול" שחשף שם, הוא שר: "במקום לעוף תתחיל לצלול". במילים אחרות, אפשר למצוא כאן רמז לוויתור שלו על הריחוף הנעים של ההצלחה ולנכונותו להעמיק, גם אל מקומות נידחים מקהל. בסמיכות אירונית לסיום העונה השמינית של התוכנית הפופולרית, יוצא אלבום הבכורה של אוחיון, שמעדיף, כך נראה, להעלים את נוכחותו בה. אפילו ל"לצלול" המרגש אין זכר באלבומו. עכשיו הוא נקרא "אדיר והילדות" ומנהיג להקה […]

 כמה אנרגיות יש באיש אחד צנום ושדוף? התשובה, כפי שהתברר אמש (מוצ"ש) בזאפה אמפי שוני, היא שאצל אברהם טל האנרגיות הן בלתי מתכלות. במופע הבכורה לכבוד אלבומו החדש "אורות", הוא לא הפסיק לרקוד בפראות על הבמה, לקפוץ, לרוץ ולהשתולל במשך שעתיים וחצי. אה, כן, וגם לשיר – במִנעד הרחב שמתחיל נמוך ומסתיים בצלילים הגבוהים המפורסמים שלו. זו היתה הפעם הראשונה ששירי "אורות" בוצעו על הבמה. ההתחלה דווקא היתה שקטה. בלי הקדמות טל התיישב על כיסא עם גיטרה אקוסטית ועם "שיר […]

"רואים שעברו עשרים שנה, כי יש כאן מישהו שעוזר לנו על הבמה", אמרה אליוט לקהל באמצע הופעת האיחוד של "פוליאנה פרנק", כשפועל במה הגיש לה כיסא וגיטרה אקוסטית. "וזה לא בגלל שיש לנו כסף", היא חייכה, "זה בגלל שאנחנו זקנים"! הם דווקא נשמעו צעירים ורלוונטיים, אמש (חמישי), כשהתאחדו כדי לחגוג 20  שנה לצאת אלבומם "אין לבחור" במופע יחידי במועדון הבארבי בתל אביב. בין וידיאו ארט שחור-לבן עגמומי שהוקרן מאחוריהם לקטעי קישור מצחיקים מוקלטים, הם עוררו התרגשות – לא רק בגלל […]

אחרי שנות התפתחות והתמחות בלהקות האיכותיות "בוסה", "נערות הליווי" ו"פאניק אנסמבל", ותרומה קוֹלית ליוני בלוך – יעל קראוס שרה סולו באלבום הבכורה שלה, "בוטיק". על העטיפה היא מצולמת בעירום – יותר עוברי וילדותי ופחות סקסי, אם כי לא נטול אירוטיות מעודנת. האם היא מתערטלת גם בשירים? קולה ילדותי ופגיע. שכבות מלבבות של כלי נגינה לא מסתירות אותו, כך שקראוס בהחלט נחשפת איתו. יהיו שיחבבו את קולה, אבל לא יחסרו כאלה שימצאו בו מנייריזם והתיילדות יתר, שמועצמת על ידי נטייתה התיאטרלית. […]

הקול של ירמי קפלן תמיד התאפיין בתשוקה ובחשק בולט לשיר, להחצין ולהביע. "חשק", כך גם נקרא אלבומו החדש, החמישי, המקאמבק אותו אחרי שבע שנים. החשק הזה אמביוולנטי. מצד אחד אין סיבה לפקפק בכנותו. מצד שני, בשיר הנושא קפלן מציב סימני שאלה לגביו, וזה נרמז גם בלב הגדול המצויר על עטיפת האלבום (שאייר עידו בר זכאי), מעוטר בסרט שעליו המילה "חשק" ומפולח על ידי חרב. גם האלבום כולו אינו יציב או החלטי ברמת שיריו. בחלקו הראשון – עם כל נמרצותם הסימפטית, […]

מוזיקרב   חצות אמש (חמישי) במועדון קומפורט 13 בתל אביב. דריכות באוויר. על זירת האיגרוף ניצבות שתי להקות ידידות-יריבות: "בום פם" ו"האחים רמירז". שתיהן הוציאו באחרונה אלבומים חדשים (בום פם את "אלאקאזם" והרמירזים את "One Night"), לשתיהן מוזיקה נוטפת גרוב ולשתיהן כרגע מבט רצחני בעיניים, או לפחות כזה שמנסה להיות – כשהן שולחות זו לזו מבטים מאיימים (שעומדים להתחלף כל רגע בפרצי צחוק). מי מהן תנצח בדו קרב? הכרוז, לאון פלדמן, מכריז על "הגמר העולמי בתחרות הגדולה ביותר שידעה מדינת […]

פילים כדורבנות על מצע של זיעה וטמפרטורות שגובהן מנמיך את הנפש, "אין כניסה לפילים" – האלבום החדש של להקת "ג'ירפות" הוא קרחוני בצחותו ובחדותו המקפיאה. אחרי כמעט עשרים שנות פעילות, כבר ברור ש"ג'ירפות" אינם הבזקים יצירתיים לא סדירים, אלא להקה פעילה ושיטתית, אחת מהחשובות ביותר שנוצרו כאן. בעוד שהאלבומים הראשון ("משוחח עם כיסא") והשני ("גג") שלהם התאפיינו בעומק שהוסווה בהתחכמות עם תאווה למשחקי מילים ("בנות בבית, בנים בנות, בנות בונות"), היצירה הנוכחית היא חומלת במהותה, ובכך ממשיכה את הקו של […]

סודה וסודות   "להשתמש בכל מה שיש. לא להתבייש. גם בטוסיק, גם בשכל", שרה מיי פיינגולד בשיר "נולד כוכב", ששולח קריצה כלפי הפורמט שממנו הגיחה לעולם. "משחקת באש בלי להתרגש", היא ממשיכה, "בכל מי שיש אני משחקת". אבל לא תמיד זה משחק. "סודה-פופ" – אלבום הבכורה של פיינגולד, בוגרת מוערכת של "כוכב נולד" אשתקד – הוא אלבום מתעתע. כבר בשיר הפותח "אפס מעלות" פיינגולד מצהירה "זה בא לי טוב" ומוסיפה בשיר הבא, "מרום": "בא לי עוד, עוד, עוד. אני רוצה […]

שלא יטעו אתכם השירים הקליטים, ההיתוליים לכאורה, ההתלהבות המרקידה והגאז'יות הסוערת. "אה אה אה אהבה" של אפרת גוש אינו "אלבום קיץ" טיפוסי. גם גוש אינה יוצרת-זמרת ישראלית טיפוסית. ממש אפשר לראות אצלה גרף, שמטפס לגובה. לפני שלוש שנים, בביקורת על אלבומה הקודם "הסליחה ואני", נרשמה כאן ציפייה לקראת אלבומה הבא – "בתנאי שתמשיך במגמת ההתקדמות המבורכת שלה". גוש, כמקווה, ממשיכה לרתק בחוסר דריכתה במקום, בהתפתחותה ובהשתכללותה כיוצרת. אחרי שהשילה את התפזרותה לכל מיני כיוונים היא התגבשה, התהדקה והצטמצמה והתוצאה היא […]

מוזר שרק אמש (מוצ"ש), אחרי כמעט 20 שנות קיומם רב-הנוכחות, להקת "היהודים" הופיעה בפעם הראשונה בקיסריה. לא רק מוזר, גם מתמיה לאור העובדה שקיסריה טבעית להם וממש נועדה עבורם. כלהקת הופעות מיומנת, משופשפת ומקצוענית, "היהודים" פוצצו אתמול את קיסריה – בקהל הצעיר, בעיקר בני נוער ופה ושם "הורים מלווים", באנרגיות הבלתי מתכלות ובצרחות-שאגות תמידיות על הבמה ומולה. שלוש שעות אינטנסיביות של רוק כבד, מחוספס בקפידה ומלהיב. מהשיר הפותח "הימים שלנו" ועד שיר הסיום "עוד ארון אחד" (שניהם מאלבומם הראשון, "מציאות […]

"שתדעי", אלבומו החדש של שלומי שבת, הוא מוצר שנועד למטרה אחת בלבד – להצליח. ככזה, מסתמן כי הוא עומד ביעד. שלושת השירים הראשונים באלבום, "לומר לך ש", "שתדעי" ו"מה ששלי שלך", שכבר שוחררו לתחנות הרדיו –  ניצבו וניצבים בראש מצעדי ההשמעות. השירים עצמם אכן קליטים ולהיטיים. אלה שנועדו להרקיד הם עליזים וקצביים כנדרש, ו"סוחטני הרגש" שקטים ונוגים כמתבקש. חלק מהשירים, על מנת להגביר את הפופולריות, משלבים שתי נוסחאות מנצחות – גיוס אלוהים (שנהגה כאן כ"אלוקים" מטעמי "קדושה") ורומנטיקה זה לצד […]