"כשהלב שלי שבור עכשיו לרסיסים, בא לי לרקוד", מתמצתת דיקלה את שני יסודותיה באלבומה השישי, "חופשייה". מאניה-דיפרסיה אמנותית עקרונית ובו-זמנית. תהומות ואופוריה. והעוצמות האלה כובשות, ולעיתים גם מנג'סות, אבל איכשהו, גם במיאוסן הן סוחפות, כי יש בדיקלה נחישות ממוססת התנגדות. זהו אלבום שעוסק בפרידה זוגית, יותר נכון נטישה, וההשלכות השיריות מהסיטואציה רגשניות שלא במפתיע – החל מהשיר הפותח שנקרא "הו ליבי", כשב-8 מתוך 10 השירים מתמידה להופיע המילה "לב" בהטיות שונות, לרוב כבר בבית הראשון. כמו באלבומיה הקודמים כן עתה, […]

סוף שנות ה-80 ושנות ה-90. ברחובות תל אביב בוער אדם צעיר באש אשר להבותיה הן מערבולת של יצירה ותהילה. לאיש הזה קוראים שולי רנד, והוא בשיאו המקצועי כשחקן תיאטרון וקולנוע נערץ. עוברות השנים, מחליפות צעירוּת בבגרות, אך האש לא כלתה, רק החליפה צורות. הראש כבר לא גלוי, זקן מאסיבי גדל, ומלבין, אבל התשוקה והמשחק ממשיכים לרתוח, גם כשהמיקומים על רצף האמונה משתנים, ואליהם נוספת המוזיקה. מוזיאון ת"א, יום שני השבוע (3.2.20). ההופעה "תשליך" של רנד היא שילוב של משחק תיאטרלי […]

זמנך גבר "בכל דקה אפשר להרגיש את הרטט", כך שר אהוד בנאי בשיר "שכונת הדממה" החותם את אלבומו "הולך ומתקרב". ואכן, האלבום הזה רוטט מבפנים ומבחוץ, ואפילו לפני שמאזינים לו משתרר רטט  של ציפייה, כמו בכל אלבום חדש שלו, ולצדה סקרנות: איזה אהוד בנאי יתגלה הפעם? הרוקיסט? הבלוזי? הפולקי? הדתי? האוריינטלי? אבל התהיות מתפוגגות כשהשירים מושיטים ידיים זה לזה ולמאזין, מזמינים להצטרף למסע – כי עם בנאי הרי תמיד יוצאים למסע, וכבר מהשיר הראשון ברור שבנאי הפעם הוא סך כל […]

באמצע לפני עשר שנים הפציעה דניאלה ספקטור באלבום בכורה מזהיר – מוזיקלית, טקסטואלית והגשתית – שנשא את שמה. היו בו שירים יפים בטעם טוב ובטון חרישי, אם כי בעל נוכחות, בקול ענוג שמתיקותו מדוללת בפגיעוּת. עם רחש מתפעל-בצדק סביבה,  בעיקר בקרב הקהל של מוזיקת האינדי הישראלית, כולל עיתונאי המוזיקה, היא קטפה את השבחים כמו פרחים בשולי הבמות. חמש שנים אחרי אלבומה הקודם, "כל הדברים היפים באמת", ספקטור הוציאה בימים אלה את "בהתחלה" – אלבומה הרביעי. עדיין צבוע בצבעיה השקטים, נוטים […]

"אני הרופא שלך / אני אציל אותך / ניפגש אצלי כשתהיה מוכן", שר יוסי בבליקי בשיר "כשתהיה מוכן" שבאלבום "האם כבר הגעתי לפה". אז האם אתם מוכנים? כי באמת הגיע הזמן להיפגש עם בבליקי, שמונה שנים מאז אלבומו "האגרוף", ואחרי שנים של מעללים פואטיים יפהפיים שלו ושל להקתו "פונץ'" – שקמה לתחייה פעם בכמה שנים, מאז שנוסדה בתור הזהב של הרוק הישראלי של שנות ה-90 והנכיחה להיטים כמו "ונדמה שישוב", "חייל אמריקאי במיטה" ו"אני מאוהב בבחורה מבת ים". מאחר שרוב […]

הכיף והטלפיים אנחנו כבר בשנה הזו. שש שנים אחרי הקודמת. וזה אומר שלפנינו אלבום נוסף של להקת הפה והטלפיים. כי כמו שעון תלת-שנתי מוכפל, מאז שנת 1989, כבר שלושים שנה הם מוציאים אלבום פעם בשש שנים. זה חלק מהקוד שלהם. עד שיהיו בני 80. ובינתיים הם מתמידים בכך באדיקות: אסף גברון, רם אוריון ואוהד פישוף. אלבומם הנוכחי, השישי, נקרא "קו המשווה" (בהתאם לסעיף נוסף בקוד שלהם, שמצווה עליהם לתת לכל אלבום כותרת גיאוגרפית. עד כה: "בין הים והביצות", "הפה והטלפיים […]

סיכום העשור משקיף על כולם מלמעלה עומר אדם, זמר, הוא אחד מאנשי העשור של "גלובס" • פרויקט מיוחד   שימו את עומר אדם בכל מקום – והוא יספק את הסחורה המוזיקלית. מהבסיס הקונצנזואלי, לב המיינסטרים הפופי-מזרחי – יגיע לאן שיתבקש: בדואט עם שלמה ארצי הוא ישדרג את שניהם ("לא הפסקתי לחפש אותך" שכתב ארצי ושניהם הוציאו בסוף 2017). שימו אותו ב"זמר שלוש התשובות" של אלתרמן בגרסה פמיניסטית מהופכת למקור השוביניסטי, לכבוד יום האישה ב-2015 – והוא יספק ועוד איך את […]

מעוז צור בהופעה "ערן צור ודור ההמשך" בפסטיבל הג'אז ת"א הצטברו רגעים מרגשים ביחד עם נגינה מצוינת וחסר גדול "רואה אותך, את התינוק שלנו, פרי האהבה" – כך, בשיר "קיץ", נפתחה ההופעה "ערן צור ודור ההמשך" בפסטיבל הג'אז ת"א (מוזיאון ת"א, 19.12). התינוק, שצור טרם נפגש עם אמו כשהשיר נכתב, עמד לצדו על הבמה – ליאם, 18, גיטריסט, המנהל האמנותי והמעבד של השירים במופע, עם חבריו למגמת הג'אז של תלמה ילין: טוקי שטרן בפסנתר וקלידים ויהלי שמעוני המתופף. הופעה טובה […]

כמו קודמותיהן, אחיותיהן לז'אנר צמדי האחיות – האחיות יוספי והאחיות פיק, גם האחיות כרקוקלי – טלי ולירון – שרות פופ נשי קליל. גם אצלן מדובר בקולות נעימים ובשילובים יפים של שירה, שגוברים על קטעי הסולו שלהן. וכמו הדורות הקודמים, גם הכרקוקליות מספקות בקולן רחבת ריקודים מספיק רחבה כדי להכיל קהל רב. איזה קהל? של בני גילן הביולוגי והמנטלי. אחרי שהתגלו בעונה הראשונה של הריאליטי המוזיקלי "אקס פקטור ישראל" בשנת 2013, ושנתיים אחרי אלבום הבכורה שלהן ״מי אם לא את״, אלבומם […]

קול באישה, זלדה "היופי נתקע כמו סכין בלב", כתבה המשוררת זלדה, וזוהי התחושה מ"אי במערבולת, שרות זלדה" – אלבום המוקדש לשיריה, בלחנים חדשים, מפי זמרות-יוצרות. אלבום שכולו "קול אישה", היוצא בתזמון מושלם. על רקע הדרת זמרות מהופעות, כולל הסערה האחרונה – מופע ההתרמה למפעלות הרב פירר, כשסיכומי העשור בזמר העברי עדיין מהדהדים חיסרון זמרות מהם. גם בלי ההקשר העדכני זהו אלבום בוער, ולא רק מפני שזלדה היא "משוררת אש" שהבעירה היא מוטיב חשוב ביצירתה. הזמרות ביצירה הזו, בהפקתה המרשימה של […]

אם הרוקנרול הישראלי היה בית ספר, אז בתעודת סוף השנה של להקת "יום שני האחרון של אוקטובר", בכיתת אלבומם "שמיים כחולים", היה נכתב כדלהלן: "תלמידים טובים, העומדים במטלותיהם וממלאים את משימותיהם כנדרש. עולים לכיתה הבאה". לא בטוח שזו מחמאה, בוודאי כשמדובר ברוקנרול, ששואף במהותו לנתץ מסגרות. על המוזיקה של "יום שני האחרון של אוקטובר" אפשר להטביע חותמת V במרבית הפרמטרים – טכניקה, סאונד, לחנים, נגינה, שירה, הפקה ואפילו גרוב סימפתי. אז מה חסר? תעוזה. אלבום הבכורה המוערך שלהם "יופי", הסתיים […]

תשע"ט שלום   ג'יין בורדו / "אוקיינוסים" לפני הצלילים, תנו רגע תשומת לב לעטיפה. העידן שלנו מקדש את השיר הבודד על חשבון האלבום השלם, שמתפוגג לאיטו. מתאיידת בפועל גם תשוקת היוצר להגיש יצירה שלמה – רומן של קוֹל עם עלילה בעלת התחלה, אמצע וסוף, בכיכוב שירים ששילובם וסדרם נבחרו בקפידה כחלק מהמבע. החוברת שבתוכו היא הבית של המשמעות – הזדמנות להתוודע בנפרד גם למילים וליוצרי האלבום ולחוות את קסם העטיפה. זו של האלבום "אוקיינוסים" מאת ג'יין בורדו (בעיצוב אפי קישון) […]

פורטיס נורמלי "אז מה אתם חושבים שמצפה לנו מחר? יהיה טוב? יהיה רע? בישראל אין הבדל", נצץ רמי פורטיס מבמת הבארבי, בשני בלילה, שעות בודדות לפני שנפתחו הקלפיות למחרת. בהופעה שהוגדרה כמסיבת בחירות הוא הכניס את חיוכיו לתוך השירים, ואנרגטי מהשיר הראשון ועד האחרון, יסד ממלכה של אופטימיות. הקהל – נתיניו מרצון – התמסר לה בקלות. שנתיים בדיוק אחרי אלבומו האחרון – הנהדר – "מדור פיות", פורטיס המשיך לעדכן את הכריזמה שלו שמבוססת על כישרונו ועל שובבותו. החספוס אומנם כבר […]

אז איך אתם אוהבים את מוזיקת הקיץ שלכם? קלילה ובלתי מחייבת וברור שלא מחויבת, כמניפה מול הלחות הנוכחית? מרקידה את מחול האסקפיזם המתבקש לנוכח "המצב"? ואם כך, מה דעתכם על שילוב של גם וגם? מוזיקה קלילה, אבל מחויבת. מתוקה וחריפה. אסקפיסטית ומודעת בו זמנית. דניאל סאן קריאף היא כל אלה, ועוד יותר, ובמפתיע לנוכח הבשלות – "תורי לומר" הוא אלבום הבכורה שלה. את חניכתה כזמרת עברה סאן קריאף עת הצטרפה ללהקת טיפקס ב-2014 ויפה לשמוע לצד השפעותיהם המבורכות עליה גם […]

יש רגע אחד במופע "תנינים על הראש" של תזמורת מארש דונדורמה, שבו הקהל מוזמן ללמוד שיר על ציפורים נודדות. "אתם לא חייבים לעשות את התנועות עם הילדים", נאמר להורים. "אבל ייתכן ששעות אחרי ההופעה, אולי בלילה, במיטה, תיזכרו בהופעה. ותתחרטו על כך שלא השתתפתם בשיר. ותחשבו, שאם רק הייתה לכם הזדמנות לחזור לרגע הזה, ברור שהייתם משתתפים. אז אנחנו כאן כדי להגיד לכם שהרגע הזה הוא עכשיו". והרגע המזוקק ההוא, של אמת שמבשרת שלא מוכרחים להיות ילד כדי להשתתף באופן […]

אהבה היא אור הולך ונשאר   30 שנה לאלבום "אנטארקטיקה" של קורין אלאל, ובמסיבת יום ההולדת שנחגגה במועדון הבארבי בת"א ב-8.8 – תִעתע פרדוקס גדול. מצד אחד, יוצרת-פרפורמרית מרגשת וקהל מוקיר הטעינו זה את זו באנרגיות שמחות שטסו על מצע השירים והנציצו את פני הנוכחים. מצד שני, השירים האלה – האלבום הזה – הם מצבור דיכאוני וקודר של צער תהומי וייאוש – אישי ופוליטי. העובדה ששלושים השנים לא קימטו את השירים, והם עדיין רעננים ורלוונטיים – חידדה עוד יותר את […]