"רציתי רק נשיקה, אבל יצאה לי סטירה", שר אולי דנון ב"דיברתי איתך" – שיר מאלבומו "שתיקת האדמה".  השיר הזה, בן כמעט 8 דקות, הוא בעצם סרט עלילתי עם אזורי אקלים שונים של מוזיקה; פגיעות ועדינות לצד אלימות קשה, פרוורסיה ואפוקליפסה – ולבסוף, אחרי שנסחפים עם דנון ומיטלטלים במרחביו, נלפתים אל המנטרה החותמת אותו: "העיר נמרחת בקצה העין. העיר נמרחת בקצה העין. איך היא תמיד נמרחת בקצה העין". "שתיקת האדמה" הא אלבום שנמרח בקצה העין, במעמקי הקרביים, בנפתולי הלב, בנבכי המוח. […]

חרב על עירי   יום כיפור אינו רק חג. הוא גם תודעה ומצב צבירה מהולים בשרב גווע וברמזי קרירות. אופטימיות של שנה "מהניילונים" מעורבבת בספקנות ובעיקר בדריכות, אפילו חרדתיות. בגלל המלחמה ההיא. מלחמת יום כיפור כבר נחרטה בגנום הישראלי לא רק בקרב מי שצולק בה במהלך התרחשותה, בדרכים ישירות או עקיפות, אלא גם למי שנולד שנים אחרי שהסתיימה. האם היא בכלל הסתיימה אי-פעם? גדודי הקורבנות בגוף ובנפש, משפחת השכול, הלומי הקרב וסובביהם – לא בטוח שיאשרו את הקביעה. המוזיקאי יאיר […]

ערן צור / המסלול המואר   ב"המסלול המואר" – אלבומו החמישי, ערן צור ממשיך להיות הוא: יוצר מרתק, שבקולו האפלולי והמסתורי מבצע טקסטים אינטליגנטיים, מיטיב לספר סיפורים בלחנים שהולמים אותם, ומעמיק בתחומים כמו פוליטיקה, אסתטיקה ופילוסופיה. למשל בשיר הארס-פואטי "לפענח חידה", שחותם את האלבום ומעמיד דילמה פילוסופית ומוסרית: איך להתייחס ליוצר נשגב ("ואגנר, שפינוזה ושמוליק" – מן הסתם קראוס) כשהוא גבר מכה? ובכל מקרה, מסכם צור, "אחרי שהנפש נפרדת מהגוף שהיה, השיר ממשיך לנגן ללא הפרעה". עופר מאירי – מהבולטים […]

תמוז באלול "היא באה שמש", פתחו תמוז את ההופעה, כשהירח המלא מעליהם. מאיר ישראל על התופים, יהודה עדר בגיטרות ואיתן גדרון בבס וכמובן הכוכבים הסולנים אריאל זילבר בקלידים ושלום חנוך והגיטרה. זה האחרון היה הראשון באותו ערב, כשפתח בהופעת חימום שבה נראה כי הוא בז לזמן. יורק ביהירות נערית את 70 שנותיו ודוהר עם שיריו באנרגיות הרוקנרול. באמצע "אדם בתוך עצמו" חייך כאילו חש – זה שלי, את זה אני חוללתי. הוא ניווט את הקהל לשיר איתו "אדם בתוך עצמו […]

משיח שוב בא השריף חזר לעיירה – זאת תמצית תחושת ההקלה כשהחלל מתמלא בצלילים הראשונים של "זום". זהו אלבום האולפן ה-13 של שלום חנוך (לא כולל אלבומי אוסף, אלבומי הופעות, אלבומי "השלושרים" ו"תמוז" והאלבומים עם אריק איינשטיין), ואל ההאזנה הראשונה התלוו חששות. שהרי חנוך כיוצר כבר מזמן הופקע מתוך עצמו והפך לאייקון ישראלי, שבימים אלה מעטרת אותו הילת גילו – 70. עם זאת, שיאיו היצירתיים התחוללו כבר מזמן, והברק התעמעם באלבומיו האחרונים. באלבומו הקודם, "המקרה והטעות", שיצא אשתקד, הביקורות ציינו […]

"סיפור אופטימי", כך נקרא אלבומה החמישי של דיקלה, אבל מי שהשם מטעין בו ציפיות למהפך שמח ביצירתה הנתפסת כ"כבדה" – יתבדה. השם הוא אירוני, מטעה במתכוון. שיר הנושא, למשל, מספר אמנם על חיים טובים, אבל של אנשים אחרים; ו"איזה כיף" הוא שיר קינה (הכיף התרחש בעבר); אפילו השיר היפהפה הפותח, על מציאת אהבה, נקרא "בדידותי הנהדרת". ושוב דיקלה מעתירה את המוזיקליות הססגונית שלה – ערביות מושפעת מאום כולתום ומפריד אלאטרש וגם משירי פופ מערביים, שרה קינות ומשתוללת בחפלות שלעתים מילותיהן […]

פתאום, באמצע ה"נה-נה-נה" הלעגני ב"אהובה הקטנה" – השיר שכתב אופיר בר עמי על הילדה הדחויה שכשמה לא היא, העור נדקר מצמרמורת אמיתית. סוף אוגוסט. הופעת שישי בצהריים בזאפה ת"א. "איפה הילד" בפעולה. הופעת עמידה צפופת קהל. הכי זיעה. ואז, הצמרמורת הזו. חמי רודנר כמו תמיד הסולן הבלתי מעורער והבסיסט, אסף שריג ואופיר בר עמי בגיטרות, ואסף (בובי) מרוז המתופף – היו כאן כבר מהאלף הקודם, שותפים בכירים בתור הזהב של הרוק הישראלי, ששיאו בשנות ה-90. הם התקדמו מלהיט ללהיט – […]

גשמי ברכה "שום דבר אינו פשוט", מתעוות קולו של שלומי ברכה בצורמנות אלקטרונית וחוזר על עצמו שוב ושוב כמו מנטרה. זה קורה ב"ארץ עיר" – השיר החותם את "מאדים ומחוויר" – אלבום הסולו השני שלו אחרי שתיקה ממושכת. הראשון, "צ'אפלין צ'ארלי", יצא בשנת 2003. אז מה קרה בין שני האלבומים? שום דבר אינו פשוט, זו כנראה חלק מהתשובה. חלק אחר, מובן יותר, שייך ללהקה שלו, משינה, שבדיוק בתקופת אלבומו הראשון חזרה לפעילות. ברכה הוא כידוע אחד מעמודי התווך שלה, וכתב […]

"ברוכים הבאים למדורת השבט", הכריזה עלמה זהר, והוסיפה שפעם (לא יאומן!) "לא היו בעולם טלוויזיות, ואנשים התכנסו ליד המדורה להתחמם ולשמוע סיפורים". צהרי שישי בזאפה ת"א ומול תפאורת מדורה ישבו ילדים והורים וצפו בזהר מבצעת את "פלא" – אלבומה לילדים, שהפך למופע. את האתגר, להעביר את שירי האלבום – המקסים – לבמה, זהר עברה בטבעיות ובחן. גם ככה יש לאלבום אוריינטציה אינדיאנית/אפריקאית/מזרח-רחוקנית/שבטית, וכל שנותר לה היה להיכנס לגרוב, לרקוד יחפה, לעטות פאת אפרו ענקית, בגדי אינדיאנית ותלבושת קיסרית סינית (לכבוד […]

ברכת שלום   הכל חדש אצל שלום גד. שם אלבומו החדש, וגם מצב הצבירה התמידי של יצירתו. וזה מוזר, כי לפעמים נדמה שהחל מ"סוף המדבר" – אלבום הסולו הראשון שלו, החוגג עשרים, גד שר את אותו שיר עצמו. מקור התחושה הוא ביציבות, בהתמדה ובעוצמה של צבע קולו העדין, בלחנים המלודיים, בשירתו שלפעמים נחווית כמו חזנות, בחזון שלו ובמילים המקוריות, המזככות והמתריסות להתעורר ולחשוב. אבל עדיין, הכל חדש, משום שגד לא חוזר על עצמו. במהלך השנים, השיר שלו – המצטבר למכלול […]

"הגולה" הוא כבר אלבומו ה-12 של דודו טסה, שהחל את דרכו המוזיקלית כילד פלא בן 13 עם אלבום ראשון. מאז, הוא מתמיד לצעוד בנתיב היצירה שלו, משכלל אותו ומתפתח לתוכו. אלבומו הנוכחי (שהפיק עם ניר מימון) הוא עוד נדבך בהפיכתו לאחד המוזיקאים החשובים בישראל – בוודאי אחד המעניינים שבהם. בימים אלה, של קיטוב, פילוג וגזענות – "הגולה" הוא הפסקול המתבקש, המאחה. מיזוג של הטוב שבכל אחד מהעולמות – המזרחי והמערבי, בלי לבטל אף אחד מהם ב"כור ההיתוך" המוזיקלי. הצלילים הערביים […]

שלום חנוך ושרית חדד / "איך זה את" (מילים ולחן: שלום חנוך) במקור – שיר ששלום חנוך כתב לאריק איינשטיין באלבומם המשותף "מוסקט" משנת 1999. בהווה, חנוך הפך אותו לדואט במובן הקלאסי – שיר אהבה בין גבר לאישה, כשהוא בתפקיד הגבר, ולתפקיד האישה ליהק את שרית חדד. בהתאם לכך, העיבוד (שגם במקור נטה ליוון) הופך לפופ מזרחי נפוץ. ניכרת כימיה בין השניים – המקצועניים-משופשפים הללו, וגם ניכר שכיף להם לשיר ביחד, אך אין די בכך. מתקבל זמר ים-תיכוני שגרתי, שנשמע […]

הכי לא צפויות הן ההופעות הצפויות. זמר ותיק ומשופשף, אשר באין לו אלבום חדש או פורמט חדש "למכור", הוא הולך על בטוח וזורק לקהל דובדבנים ממרומי הקצפת של יצירתו רבת השנים. זהו? אפשר לסמן V  ולאכסן את ההופעה הזו בתיקיית תהום הנשייה? לא במקרה של יהודית רביץ בהופעתה האחרונה (9.7.16) בזאפה ת"א. ראשית, באופן לא צפוי – נדיר ביותר בכל הקשור להופעות  בישראל – ההופעה התחילה לגמרי בזמן, והדיוק הזה לא נראה מקרי. הוא השתלב בהרמוניה עם יוצרת מוקפדת, שמכבדת […]

אווירת סיוט עם מפרצי תקווה שנתיים אחרי "ערימות של חלומות" – אלבום הבכורה של היוצרת הצעירה טל פוגל, היא מוציאה את אלבומה השני, "אל החצר הגדולה". נכון, רובכם אינם מכירים אותה, וזאת לא אשמתכם המוחלטת. אם כדי להיחשף למוזיקה חדשה אתם עדיין נזקקים לתחנות הרדיו, הרי שרובן ממשיכות להעדיף להיטים בטוחים של מוזיקאים ותיקים. פוגל משתייכת לסצנה הבאר-שבעית, הרוחשת כבר יותר מעשור עם מוזיקאים מוכשרים ומוערכים כמו דויד פרץ, נדב אזולאי, יוחנן קרסל, טל אורן, יולנטה, להקת מריונטה סול (שפוגל […]

זאפה ת"א. על הבמה שבעה נגנים מתמסרים לנגינה. הסקסופוניסט גיא דגן מנווט סולו יפהפה, ראשון מתוך רבים. העיניים ננעצות אל מרכז הבמה וחונות על כיסא בלתי מאויש, שעליו מונחים שני בקבוקי מים קטנים, משקה מהביל בכוס חד פעמית, מגבת לבנה קטנה ודף עם סט-ליסט. המתח נבנה בהדרגה על-ידי הנגנים המצוינים, עד שבתזמון מושלם מתייצב ישי לוי, שללא הקדמות פותח בשיר "עוד היום" (מוש בן ארי). לבוש בג'ינס ובטריקו פשוט – יותר תלבושת של רוקיסט ישראלי מצוי מאשר של חבריו לז'אנר […]

"מת לשמוע קול מפורסם… להיות מפורסם" –  כך, כבר לפני עשרים שנה, לכד יוסי בבליקי בשירו "המלך האחרון של עולם הבידור" – משב שמאז כבר הפך לסופת תאוות-ידוענים. שנות ה-90, להקת "פונץ'", שבבליקי יסד עם שלום גד – הולמת ברדיו עם "ונדמה שישוב" המסתורי, "עדינה" ("חייל אמריקאי במיטה"), "אני מאוהב בבחורה מבת ים" ועוד להיטים. אבל אש הערגה שפורצת מבבליקי ומגד – סודקת את הלהקה עד לפירוק (באופן זמני) ובוראת אלבומי סולו לשניהם ביוני 96' – התחלה של קריירה נפרדת […]

הפרוע: דוד לביא / "דוד לביא" צריך להיות מגלומני כדי להוציא אלבום ראשון ששמו הוא השם שלך, אבל דוד לביא לא מהסס. כבר בעונה התשיעית של כוכב נולד הוא "סומן" כפייבוריט של רבים. קול עשיר, אישיות מסקרנת (דתל"ש), שירים משלו והתייצבות במקום השני – יצרו רף ציפייה, והנה הוא פורע את השטר. פורע גם במובן של מפזר – כי "דוד לביא" האלבום אינו אחיד ברמתו. רוב השירים מזניקים רוק עוצמתי, שנבנה לאט ובחוכמה וטווח קולי מרשים, כולל שימוש בפלצט (למשל […]

"בן אדם, מה אתה כותב? אתה כותב את נפשך", שואלת-עונה ירונה כספי ב"דדלוס ציפור" – שיר הנושא של אלבומה החדש. יותר משש דקות קברטיות יפהפיות, שבהן המילים הארס-פואטיות של המשורר עזריאל קאופמן חוקרות את המוטיבציה של המעשה המשונה הזה – יצירת יצירה שמכוונת לנסוק לגבהים, שם השמש כבר תמיס את כנפיה, כפי שעוללה לאיקרוס, בנו של דדלוס מהמיתולוגיה היוונית. כספי מכוונת גבוה ב"דדלוס ציפור" – אלבום הסולו השישי שלה, המוקדש כולו לשירי משוררים (לא בפעם הראשונה. גם באלבומה הרביעי, "מאפייה […]